דלג לתוכן
קידום אתרים, תוכן ונראות ב־AI למשרדי עורכי דיןבהובלת שרית גבאי · 20 שנות ניסיון בשיווק ופרסום052-341-6696

בקצרה: בארצות הברית אין חוק פרטיות פדרלי כללי כמו ה־GDPR האירופי או חוק הגנת הפרטיות הישראלי. במקום זאת, יש "שמיכת טלאים" של כללים: הגנות חוקתיות מפני חיפוש של המדינה, עוולות פרטיות במשפט המקובל, חוקים פדרליים שמסדירים מגזרים מסוימים (בריאות, פיננסים, ילדים, חינוך, תקשורת), אכיפה של נציבות הסחר הפדרלית (FTC) נגד פרקטיקות מטעות ובלתי הוגנות, וחוקי פרטיות של מדינות. קליפורניה הובילה עם ה־CCPA, וכיום יותר מ־20 מדינות חוקקו חוקי פרטיות צרכניים מקיפים. כל 50 המדינות מחייבות הודעה על דליפת מידע. חברה ישראלית שפועלת בארה"ב צריכה למפות אילו חוקים חלים עליה לפי המגזר, סוג המידע ומדינות הלקוחות.

לחברות ישראליות רבות, ארצות הברית היא השוק החשוב ביותר. אבל מי שמגיע עם הנחות מעולם ה־GDPR או מתיקון 13 מגלה שיטה שונה מאוד. אין רגולטור פרטיות פדרלי אחד, אין חוק אחד שחל על הכול, והסיכון מגיע לא פעם מתביעות ייצוגיות ולא מרגולטור. המדריך הזה מסביר את ההיגיון של השיטה האמריקאית ואת החוקים המרכזיים.

שיטת המשפט האמריקאית: הרקע

כדי להבין את דיני הפרטיות בארה"ב צריך להכיר שלושה מאפיינים של שיטת המשפט:

מאפיין נוסף הוא התרבות של אכיפה פרטית: תביעות ייצוגיות הן כלי מרכזי, ולעיתים מסוכן יותר מקנסות של רגולטור.

היסודות החוקתיים

החוקה האמריקאית אינה מזכירה במפורש את המילה "פרטיות". ההגנה החוקתית נגזרה מפרשנות:

חשוב להדגיש: ההגנות החוקתיות חלות על פעולות של המדינה, ולא על חברות פרטיות. היחסים בין חברות לצרכנים מוסדרים בחקיקה ובפסיקה האזרחית.

עוולות הפרטיות במשפט המקובל

הרעיון של "זכות לפרטיות" כזכות משפטית נולד במאמר המפורסם של וורן וברנדייס מ־1890. מאוחר יותר סיווג המלומד פרוסר ארבע עוולות פרטיות, שמוכרות ברוב המדינות: חדירה לחיים הפרטיים, פרסום עובדות פרטיות, הצגה באור כוזב, ושימוש מסחרי בשם או בדמות של אדם. העוולות האלה עדיין משמשות בסיס לתביעות, במיוחד בהקשרים של תקשורת ופרסום.

החוקים הפדרליים המגזריים

ה־FTC: הרגולטור בפועל

נציבות הסחר הפדרלית היא הגורם הפדרלי הקרוב ביותר לרגולטור פרטיות כללי. סעיף 5 לחוק ה־FTC אוסר על פרקטיקות מטעות או בלתי הוגנות. על בסיס זה, ה־FTC פועלת נגד חברות שהפרו את מדיניות הפרטיות שלהן, שלא אבטחו מידע כראוי או שאספו מידע בדרכים מטעות. האכיפה מסתיימת לעיתים קרובות בצו מוסכם שמחייב את החברה בתוכנית פרטיות ובביקורות חיצוניות למשך שנים רבות. ה־FTC אוכפת גם את COPPA.

חוקי המדינות

קליפורניה: CCPA ו־CPRA

ה־California Consumer Privacy Act נחקק ב־2018 ונכנס לתוקף ב־2020. הוא מעניק לצרכנים בקליפורניה זכות לדעת איזה מידע נאסף עליהם, לבקש מחיקה ותיקון, ולסרב למכירה או לשיתוף של המידע שלהם. ה־CPRA, שאושר במשאל עם ב־2020, הרחיב את החוק, הוסיף הגנות על מידע רגיש והקים את הסוכנות להגנת הפרטיות של קליפורניה (CPPA), הרגולטור הייעודי הראשון בארה"ב. החוק חל על עסקים שעומדים בספי הכנסה או היקף מידע מסוימים.

מדינות נוספות

אחרי קליפורניה הצטרפו מדינות רבות, ביניהן וירג'יניה, קולורדו, קונטיקט, יוטה, טקסס, אורגון ומדינות נוספות. בתחילת 2026 נכנסו לתוקף חוקים באינדיאנה, קנטקי ורוד איילנד, ויותר מ־20 מדינות כבר חוקקו חוקים מקיפים. רוב החוקים בנויים על "מודל וירג'יניה": זכויות עיון, תיקון, מחיקה וניידות, זכות לסרב לפרסום ממוקד ולמכירת מידע, והסכמה מראש לעיבוד מידע רגיש. האכיפה נעשית בדרך כלל בידי התובע הכללי של המדינה.

חוקים מיוחדים

BIPA של אילינוי (2008) מסדיר מידע ביומטרי ומעניק לאנשים זכות תביעה פרטית, והוא הוביל לפשרות של מאות מיליוני דולרים. מדינות נוספות חוקקו חוקים לגבי מידע בריאותי צרכני, ילדים ובינה מלאכותית.

הודעה על דליפת מידע

לכל 50 המדינות יש חוקים שמחייבים להודיע לאנשים, ולעיתים גם לתובע הכללי, על דליפת מידע אישי. ההגדרות, הספים ולוחות הזמנים משתנים בין המדינות.

תביעות ייצוגיות: הסיכון העיקרי

בעוד שבאירופה הסיכון המרכזי הוא קנס של רשות פיקוח, בארה"ב הסיכון המרכזי הוא לעיתים קרובות תביעה ייצוגית. חוקים שמעניקים זכות תביעה פרטית עם פיצוי קבוע לכל הפרה, כמו BIPA, VPPA ו־TCPA, יוצרים חשיפה של מיליוני דולרים גם כשהנזק לכל אדם קטן. בשנים האחרונות הוגשו מאות תביעות נגד אתרים שהטמיעו פיקסלים של רשתות חברתיות, כלים להקלטת הפעלות משתמשים או צ'אטבוטים, בטענה שהם מעבירים מידע לצדדים שלישיים בלי הסכמה, לעיתים על בסיס חוקי האזנה ישנים של מדינות כמו קליפורניה. גם ה־CCPA מעניק זכות תביעה פרטית במקרה של דליפת מידע שנגרמה מאבטחה לא סבירה.

לכן חברה ישראלית שפועלת בארה"ב צריכה לבדוק לא רק מה החוק דורש, אלא גם מה עלול להוביל לתביעה: אילו כלים מוטמעים באתר, איזה מידע הם מעבירים ולמי, ומה כתוב בתנאי השימוש. בתנאי השימוש אפשר לשקול סעיף בוררות שמגביל תביעות ייצוגיות, אבל צריך לנסח אותו בזהירות כדי שבית משפט יאכוף אותו. ביטוח סייבר ופרטיות הוא כלי נוסף לניהול הסיכון, אבל הוא אינו תחליף לציות.

ההבדל העקרוני מאירופה ומישראל

באירופה ובישראל, נקודת המוצא היא שעיבוד מידע אישי מחייב בסיס חוקי, והפרטיות היא זכות אדם. בארה"ב, נקודת המוצא היא שעיבוד מידע מותר, אלא אם חוק מסוים אוסר אותו או שהפרקטיקה מטעה או בלתי הוגנת. חוקי המדינות החדשים מקרבים את השיטה האמריקאית לאירופה, אבל הפער העקרוני עדיין קיים.

האם יגיע חוק פדרלי?

הקונגרס דן בחוק פרטיות פדרלי כללי כבר שנים. הצעת ה־American Privacy Rights Act מ־2024 לא התקדמה, וב־2026 הוגשו כמה הצעות חדשות. שתי שאלות עומדות במרכז הוויכוח: האם חוק פדרלי יגבר על חוקי המדינות, והאם יאפשר לאנשים לתבוע ישירות. עד שתושג הסכמה, החברות ממשיכות לעבוד מול הפסיפס הקיים.

מה זה אומר לחברה ישראלית?

  1. למפות את הלקוחות לפי מדינות, ולבדוק אילו חוקי מדינה חלים לפי הספים שלהם.
  2. לבדוק אם המגזר או סוג המידע מפעילים חוק פדרלי, כמו HIPAA או COPPA.
  3. לוודא שמדיניות הפרטיות מדויקת, כי הפער בין ההצהרה למציאות הוא בסיס לאכיפה של ה־FTC.
  4. לבחון פיקסלים, עוגיות וכלי מעקב, שעומדים במרכז גל תביעות ייצוגיות.
  5. להכין נוהל להודעה על דליפת מידע לפי דרישות המדינות השונות.
  6. לשלב את הדרישות האמריקאיות בתוכנית הציות הקיימת לפי תיקון 13 וה־GDPR.

שאלות נפוצות

האם יש בארה"ב חוק פרטיות כמו ה־GDPR?

לא ברמה הפדרלית. יש חוקים מגזריים פדרליים וחוקי מדינות, שהמקיף ביותר מביניהם הוא חוק קליפורניה.

מי אוכף את דיני הפרטיות בארה"ב?

ה־FTC ברמה הפדרלית, רגולטורים מגזריים, התובעים הכלליים של המדינות, הסוכנות של קליפורניה, ותובעים פרטיים בתביעות ייצוגיות.

האם CCPA חל על חברה ישראלית?

כן, אם היא עושה עסקים בקליפורניה ועומדת בספים של החוק, גם בלי משרד בארה"ב.

האם צריך DPO בארה"ב?

רוב החוקים האמריקאיים אינם מחייבים מינוי DPO, אבל HIPAA מחייב מינוי אחראי פרטיות ואחראי אבטחה.

עורכי דין שמייעצים לחברות ישראליות שפועלות בארה"ב יכולים לקרוא על קידום אתרים לעורכי דין בתחום הגנת הפרטיות, ועל השירות המלא שלנו לקידום אתרים לעורכי דין בדיני פרטיות.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבחינת המקרה שלכם יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

שתפו את הכתבה:
רוצים שהמשרד שלכם יופיע ראשון בגוגל?השאירו פרטים ונחזור אליכם עם בדיקה ללא עלות
תודה! קיבלנו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם