מהפכת האישורים הכלכליים: כל מה שצריך לדעת על תיקון 21 וחיתוך הבירוקרטיה

עד לא מזמן, משפחות שנדרשו לבצע פעולות כלכליות משמעותיות עבור יקיריהן   בין אם מדובר בקטינים, או באנשים שמונה להם אפוטרופוס או מיופה כוח  נאלצו לעבור מסלול מכשולים משפטי ארוך ומייגע.
בקשה סטנדרטית לאישור פעולה כלכלית דרשה פנייה לבית המשפט והמתנה מורטת עצבים של כחצי שנה בממוצע (כ-150 ימים).

אך החל מ-8.8.2025, המציאות השתנתה לטובה עם כניסתו לתוקף
תיקון מס' 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
התיקון העביר סמכויות רבות מבית המשפט לידיו של האפוטרופוס הכללי, והוביל לקיצור דרמטי של זמני הטיפול ל-12 עד 60 ימים בלבד.

מהם השינויים המרכזיים שהביא עמו התיקון ולמי הוא רלוונטי? עשינו לכם סדר.

למי התיקון רלוונטי?

המעבר לאישורים מנהליים מהירים באפוטרופוס הכללי נוגע לשלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות:

1. הורים לקטינים המבקשים לבצע פעולות כלכליות מהותיות ברכוש ילדיהם.

2. אפוטרופסים לרכוש המנהלים את ענייניו הכלכליים של אדם (אשר מונה לו אפוטרופוס).

3. מיופי כוח הפועלים מכוח ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.

"מסלולים ירוקים": אישור מהיר לפעולות חיוניות

אחת הבשורות הגדולות של התיקון היא יצירת "מסלולים ירוקים" – מנגנון המאפשר מתן אישור מהיר לפעולות מוגדרות מראש, מתוך הבנה שמדובר בצרכים חיוניים ושכיחים שאינם סובלים דיחוי. בין הפעולות הכלולות במסלול הירוק:

• התאמות נגישות וביטחון: בקשות לשיפוץ נכס לצורך הנגשתו או לבניית ממ"ד, בעלות של עד 250,000 ש"ח.

• הוצאות רפואיות: אישור הוצאות לטיפולים רפואיים חיוניים בסכום של עד 200,000 ש"ח.

• התחדשות עירונית: עסקאות תמ"א 38 (בתנאים מסוימים המבטיחים את שמירת זכויותיו של האדם).

• דירת מגורים של בני זוג: רכישה או מכירה של דירה המשותפת לאדם ולבן/בת זוגו (פעולה שנחשבת שכיחה וטבעית בתא המשפחתי).

הפחתת הנטל הבירוקרטי על הורים לקטינים

הורים רבים נרתעו בעבר מביצוע פעולות כלכליות לטובת ילדיהם בשל סבך הבירוקרטיה.
תיקון 21 מביא עמו בשורות של ממש גם בהיבט זה, תוך מתן אמון בשיקול הדעת ההורי:

• ביטול החובה להגשת שמאות במכירת דירה: בעבר, כל מכירת דירה שבה היו מעורבות זכויות של קטין דרשה הגשת חוות דעת שמאית יקרה לבית המשפט. כיום דרישה זו בוטלה, למעט במקרים רגישים שבהם העסקה מתבצעת בין ההורה עצמו לבין הקטין (שאז נדרשת שמאות כדי למנוע ניגוד עניינים).

• התחשבות בדעת הקטין המתבגר: במקרה של מכירת נכס מקרקעין הנמצא בבעלותו המלאה של קטין שמלאו לו 16 שנים, החוק דורש כיום לצרף את הסכמתו הכתובה של הקטין למהלך.

מהפכת ההשקעות: גמישות ניהולית מקסימלית

לצד תיקון 21, חשוב להכיר גם את התקנות החדשות להשקעת כספים שנכנסו לתוקף בשנת 2024, אשר שינו את חוקי המשחק עבור אפוטרופסים ומיופי כוח בכל הנוגע לניהול כספים נזילים:

• הרחבת אפיקי ההשקעה: התקנות החדשות מאפשרות גמישות רבה יותר ופותחות אפיקי השקעה מגוונים יותר שטרם הותרו בעבר, בהתאם לצרכיו הפיננסיים של האדם.

• ביטול תקרת המיליון לאישור בית משפט: בעבר, כל השקעה של כספים בסכום העולה על מיליון ש"ח דרשה אישור מראש של בית המשפט, גם אם היא בוצעה באפיקים סולידיים. התקנות החדשות ביטלו דרישה ארכאית זו, וכיום אין צורך באישור בית משפט אך ורק על בסיס היקף ההשקעה, מה שמאפשר ניהול תיק יעיל, רווחי ומהיר יותר.

תיקון 21 והתקנות הנלוות אליו משקפים שינוי מגמה מבורך של רשויות המדינה.

המעבר מהיכלות בתי המשפט למנגנון אישורים מנהלי באפוטרופוס הכללי חוסך למשפחות זמן יקר, כסף ועוגמת נפש, ומאפשר להן להתמקד במה שחשוב באמת  הדאגה לרווחתם של יקיריהם.

   צריכים להגיש בקשה לאישור פעולה כלכלית?
משרדנו מלווה משפחות, אפוטרופסים ומיופי כוח מול משרדי האפוטרופוס הכללי. צרו קשר לייעוץ ראשוני.