דיני ירושה וצוואות: סמכויות הרשם, עריכת צוואות, והחידושים המשפטיים האחרונים
כאשר אדם הולך לעולמו, מעבר לכאב האובדן, מתעוררת שורה של סוגיות משפטיות סבוכות הנוגעות לחלוקת רכושו, קיום רצונו האחרון, וניהול נכסיו. מערך דיני הירושה בישראל נועד להסדרת תחומים אלו, כאשר גורם המפתח המרכזי המנהל את ההליכים הללו הוא האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה.
במאמר זה נסקור את יסודות דיני הירושה, סוגי הצוואות המוכרים בחוק, הדרכים לחלוקת העיזבון, וכן את תיקוני החקיקה המרכזיים שנוצדו בעקבות אתגרי השעה.
תפקידי האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה
הממונה על ענייני ירושה (הפועל במסגרת האפוטרופוס הכללי) אחראי על מספר סמכויות קריטיות:
מתן צווים: הוצאה לאור של צווי ירושה וצווי קיום צוואה.
ניהול מרשם ארצי: רישום והפקדה של צוואות וצווים במרשם הארצי של מדינת ישראל.
טיפול בנכסים עזובים: איתור והשבה של נכסים שלמנוחים אין דורש שידוע עליו.
מתי בקשה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה?
ככלל, בקשות לצווי ירושה או קיום צוואה מוגשות לרשם לענייני ירושה.
אולם, בהתאם לסעיף 67א לחוק הירושה, הרשם מחויב להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים:
הוגשה התנגדות לבקשה מצד גורם כלשהו.
המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה.
היועץ המשפטי לממשלה בחר להתערב בהליכים.
האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה קטין, חסוי או נעדר.
הרשם עצמו סבור בשיקול דעתו כי ראוי שהמקרה יידון בבית המשפט.
הערה שיפוטית: לצד בתי המשפט, ניתן לקבל שירות מקביל גם בבתי הדין הדתיים,
אך זאת אך ורק בתנאי שכל הצדדים הנוגעים בדבר נתנו את הסכמתם לכך מראש.
עריכת צוואות: איך מבטיחים שהרצון שלכם יכובד?
בהיעדר צוואה, העיזבון מחולק על פי דין. כדי לשלוט באופן שבו יחולק הרכוש, אדם עורך צוואה. החוק מכיר במספר סוגי צוואות מרכזיים:
צוואה בכתב יד: נכתבת כולה מתחילתה ועד סופה בכתב ידו של המצווה, בציון תאריך וחתימה ידנית.
צוואה בעדים: נערכת בכתב, מתוארכת ונחתמת בפני שני עדים בגירים (שאינם נהנים מהצוואה), לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו.
צוואה בפני רשות: נמסרת או נאמרת בעל פה בפני גורם מוסמך (שופט, רשם, נוטריון או דיין).
צוואה בעל פה ("צוואת שכיב מרע"): מיועדת למצבים שבהם אדם נמצא ערב מותו או רואה עצמו מול פני המוות. הוא רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים. צוואה זו פוקעת אוטומטית כעבור חודש ימים מרגע שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
הפקדת צוואה: ניתן (אך לא חובה) להפקיד כל צוואה בכתב אצל הרשם לענייני ירושה.
הפקדה זו מהווה "ראיה לכאורה" לכך שהאדם אכן עשה את הצוואה במועד ההפקדה.
חלוקת העיזבון: ירושה לפי דין, הסכמים והסתלקות
ירושה לפי דין: כאשר עד
נפטר ללא צוואה (או כשצוואה נפסלת), העיזבון עובר ליורשיו החוקיים לפי קשרי משפחה וקרבת דם ונישואין.
הסכם חלוקת עיזבון: היורשים אינם חייבים להיצמד באופן נוקשה לצוואה או לחוק הירושה. הם רשאים לחתום ביניהם על הסכם חלוקת עיזבון המשנה את אופן החלוקת הנכסים. יתרון משמעותי של הסכם זה הוא הפטור ממס (כל עוד לא הוכנעו לתוכו כספים חיצוניים שאינם חלק מהעיזבון).
הסתלקות מעיזבון: יורש רשאי להודיע כי הוא מסתלק מחלקו בעיזבון טרם חלוקתו. ההסתלקות יכולה להיות כללית או ספציפית לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
תיקוני חקיקה בצל מלחמת "חרבות ברזל"
אירועי המלחמה הובילו לשינויי חקיקה דחופים ודרמטיים שנועדו להקל על משפחות שכולות:
תיקון חוק הירושה: הרחבת מעגל האנשים שניתן להסתלק לטובתם, וקביעת חזקה משפטית מיוחדת לפיה נרצחי ה-7-8 באוקטובר יראו אותם כ"שניים שמתו כאחד",
לצד קיצור משמעותי של זמני הטיפול בבקשות של משפחות שכולות.מנגנון "מקבל החלטות רפואיות דחופות חלופי זמני" (תיקון לחוק זכויות החולה): במצבים שבהם אדם מאבד את כשירותו הרפואית בפתאומיות (למשל בעקבות פציעה קשה), ולא מינה מראש אפוטרופוס או מיופה כוח רפואי, נוצר מנגנון מהיר.
המנגנון מאפשר לבן משפחה לשמש כמקבל החלטות זמני באישור עובד סוציאלי של בית החולים לתקופה של עד חצי שנה, ללא צורך בהליך משפטי מורכב וארוך למינוי אפוטרופוס באותו רגע דרמטי.