בקצרה: חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות חלה על גופים ציבוריים ועל מי שמעבד מידע עבורם, על סוחרי מידע עם מאגר של יותר מ־10,000 בני אדם, ועל ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל ניטור שיטתי של בני אדם או עיבוד מידע רגיש במיוחד, בהיקף ניכר. אבל לא כל אחד יכול לכהן בתפקיד. החוק אוסר להטיל על הממונה תפקיד נוסף, או להכפיף אותו לנושא משרה, אם הדבר עלול ליצור חשש לניגוד עניינים. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מ־14 ביולי 2026, מנהל מערכות המידע וכפופיו נמצאים ככלל בניגוד עניינים; מנהל שיווק, מנהל לקוחות, מנהל כספים ו־CTO מעוררים לעיתים קרובות חשש לניגוד עניינים; ושילוב עם תפקיד היועץ המשפטי או ממונה אבטחת המידע (CISO) אינו אסור, אבל מחייב בחינה פרטנית, הפרדה ותיעוד. בנוסף, הממונה חייב להיות אדם יחיד ולא חברה.
ארגונים רבים שגילו שהם חייבים למנות ממונה מחפשים את הפתרון הקל: להוסיף את התפקיד לאחד המנהלים הקיימים. לפעמים זה עובד, ולפעמים זה יוצר בדיוק את הבעיה שהחוק מנסה למנוע. במאמר הזה נסכם בקצרה מי חייב למנות, ונתמקד בשאלה מי לא יכול לכהן בתפקיד, ולמה.
חלק א: מי חייב למנות? תזכורת קצרה
סעיף 17ב1 לחוק הגנת הפרטיות, שנוסף בתיקון 13, מחייב ארבע קבוצות:
- גופים ציבוריים, כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים, קופות חולים, בתי חולים ומוסדות להשכלה גבוהה, וכן כל מחזיק שמעבד מידע עבורם, כמו ספק ענן או מוקד שירות.
- סוחרי מידע, שעיקר פעילותם איסוף מידע כדי למסור אותו לאחרים, כשבמאגר מידע על יותר מ־10,000 בני אדם.
- גופי ניטור, שעיסוקם העיקרי כולל ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר.
- מעבדי מידע רגיש, שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, כמו בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וקופות חולים.
אין סף מספרי ל"היקף ניכר", וספק נבחן לפי ההיקף המצטבר של כל לקוחותיו. ארגון שאינו בטוח, כדאי שישקול מינוי מרצון.
חלק ב: למה ניגוד עניינים כל כך חשוב?
הממונה נועד להיות "הקול המקצועי" של הפרטיות בארגון: לייעץ, לבקר ולהתריע. כדי שיוכל לעשות זאת, הוא צריך להיות עצמאי. אם הוא עצמו קובע את מטרות העיבוד או את האמצעים לביצועו, הוא בעצם מבקר את ההחלטות של עצמו. ואם הוא כפוף למנהל שהאינטרס שלו הוא לאסוף ולנצל כמה שיותר מידע, הוא יתקשה לומר "לא". הרשות מבהירה שהקושי מתעורר במיוחד כשהממונה אחראי במקביל על קביעת מטרות העיבוד או על האמצעים לעיבוד.
חלק ג: מי לא יכול לכהן? התפקידים לפי הרשות
מנהל מערכות המידע וכפופיו: ככלל בניגוד עניינים
מנהל מערכות המידע (CIO) אחראי על המערכות שמאחסנות ומעבדות את המידע. הוא בוחר את הכלים, מגדיר את ההרשאות ומנהל את הספקים הטכנולוגיים. אלה בדיוק התחומים שהממונה צריך לבקר. לכן גילוי הדעת קובע שקיים ככלל ניגוד עניינים, וזה חל גם על עובדים שכפופים למנהל מערכות המידע.
מנהל שיווק ומנהל לקוחות: חשש לניגוד עניינים
מחלקות השיווק וקשרי הלקוחות הן הצרכניות הגדולות של מידע אישי: פרופילים, פילוחים, קמפיינים ממוקדים, מועדוני לקוחות. המדדים שלהן נמדדים לא פעם בכמות המידע ובשימוש בו. מנהל שיווק שמכהן כממונה יעמוד שוב ושוב מול החלטות שבהן האינטרס המקצועי שלו מתנגש עם עקרונות הפרטיות.
מנהל כספים: חשש לניגוד עניינים
מנהל הכספים קובע תקציבים, כולל לאבטחת מידע ולציות, ומחזיק מידע פיננסי רגיש על עובדים ולקוחות. הוא גם נמדד לפי חיסכון בעלויות, ולכן עלול להיות בקונפליקט כשהממונה ממליץ על השקעה.
CTO: חשש לניגוד עניינים
מנהל הטכנולוגיה קובע את הארכיטקטורה של המוצר ואת דרכי עיבוד המידע בו. הוא מקבל החלטות על אמצעי העיבוד, ולכן מתקשה לבקר אותן באופן עצמאי.
מנכ"ל: לא מתאים במבנה
גילוי הדעת קובע שהממונה מדווח ישירות למנכ"ל או לגורם הכפוף ישירות למנכ"ל. המנכ"ל הוא מי שמקבל את ההחלטות העסקיות, כולל החלטות על עיבוד מידע, ולכן שילוב התפקידים אינו מתיישב עם מבנה הדיווח ועם הצורך בעצמאות.
תאגיד: לא יכול לכהן
לפי גילוי הדעת, המינוי נעשה לאדם יחיד. ארגון יכול להתקשר עם משרד עורכי דין או חברת ייעוץ, אבל צריך לנקוב בשם האדם שמכהן כממונה.
חלק ד: מי יכול לכהן בתנאים?
יועץ משפטי
גילוי הדעת אינו אוסר על מינוי היועץ המשפטי לממונה, ואף מאפשר למקם את הממונה במחלקה המשפטית. אבל הרשות מציינת שהשילוב עשוי שלא להניב את התועלת המיטבית, כי היועץ המשפטי מייצג את האינטרס של הארגון, ואילו הממונה מביא את נקודת המבט של הגנת הפרטיות. במקרה של שילוב, יש לנקוט אמצעים להבחנה ברורה בין התפקידים, למשל חתימה ייעודית ותיבת דואר נפרדת, ולוודא שאין ניגוד עניינים קונקרטי.
ממונה אבטחת מידע (CISO)
הרשות רואה בממונה על הגנת הפרטיות ובממונה אבטחת המידע שני תפקידים שונים: האחד עוסק בציות משפטי ובזכויות, והאחר בהגנה טכנולוגית. השילוב אינו אסור באופן גורף, אבל מחייב בחינה פרטנית, הנמקה מבוססת ותיעוד. צריך לוודא שהמועמד עומד בדרישות הידע המשפטי, שיש לו זמן ומשאבים לשני התפקידים, ושמבנה הדיווח מתאים לחוק. בעייתי במיוחד מצב שבו ה־CISO כפוף למנהל מערכות המידע.
מנהל סיכונים, קצין ציות ומבקר פנימי
תפקידים אלה אינם מנויים בגילוי הדעת כבעייתיים, והם מבוססים על עצמאות ובקרה, ולכן הם נחשבים לרוב מתאימים יחסית לשילוב. גם כאן יש לבדוק את הנסיבות הספציפיות, ולוודא שהמועמד עומד בדרישות הידע ושיש לו זמן מספיק.
ממונה חיצוני: ניגוד עניינים מסוג אחר
גם ממונה במיקור חוץ יכול להיות בניגוד עניינים. למשל, עורך דין שמכהן כממונה בארגון ובמקביל מייצג אותו בתביעה של לקוח בנושא פרטיות, או מייצג צד שכנגד מול הארגון. דוגמה נוספת היא ספק טכנולוגיה שמציע גם שירותי DPO, ובמסגרת זו נדרש לבקר את המערכות שהוא עצמו מכר לארגון. ממונה חיצוני שמשרת כמה ארגונים צריך גם לוודא שאין ביניהם ניגוד אינטרסים, למשל שני מתחרים ישירים שמתדיינים זה עם זה. לכן ההסכם עם ממונה חיצוני צריך לכלול הצהרה על היעדר ניגוד עניינים והתחייבות לדווח מיד אם ייווצר כזה.
מינוי בקבוצת חברות
בקבוצה של כמה חברות אפשר לשקול ממונה משותף, בתנאי שיש לו זמן, משאבים וזמינות מספיקים לכל חברה, ושהוא אינו כפוף לגורם בחברת האם שקובע את מטרות העיבוד בחברות הבנות. גם כאן, כדאי לתעד את השיקולים ואת ההסדר.
בכל המקרים האלה, השאלה המכרעת זהה: האם הממונה יכול להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי, בלי שאינטרס אחר ישפיע על עמדותיו?
חלק ה: איך מתעדים שילוב תפקידים?
כשארגון מחליט לשלב את תפקיד הממונה עם תפקיד אחר, מומלץ להכין מסמך שכולל:
- תיאור שני התפקידים ותחומי האחריות של כל אחד.
- ניתוח של נקודות החיכוך האפשריות וההחלטות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים.
- אמצעים למניעת ניגוד עניינים: הפרדת סמכויות, ממלא מקום לנושאים מסוימים, מנגנון דיווח ישיר להנהלה.
- אמצעי הבחנה מעשיים: חתימה ותיבת דואר נפרדות, תיעוד נפרד של עבודת הממונה.
- הקצאת זמן מוגדרת לתפקיד הממונה.
- אישור ההנהלה ומועד לבדיקה חוזרת.
מסמך כזה מראה לרשות שהארגון שקל את הנושא ברצינות, ומשמש בסיס לבדיקה מחודשת כשהתפקידים משתנים.
חלק ו: סימנים שהמינוי לא יעמוד בביקורת
- הממונה מקבל הוראות מקצועיות ממי שהוא אמור לבקר.
- אין לממונה זמן מוגדר, והתפקיד מתבצע "בשוליים".
- הממונה אינו מעורב בפרויקטים חדשים, ושומע עליהם רק אחרי ההשקה.
- אין דיווח תקופתי של הממונה להנהלה.
- אין תיעוד של הבדיקה שנעשתה לפני המינוי.
שאלות נפוצות
האם מנהל ה־IT יכול להיות ממונה הגנת הפרטיות?
ככלל לא. לפי גילוי הדעת, מנהל מערכות המידע וכפופיו נמצאים בניגוד עניינים.
האם היועץ המשפטי יכול להיות ממונה?
כן, בתנאי שאין ניגוד עניינים קונקרטי ושיש הפרדה ברורה בין התפקידים.
האם ה־CISO יכול להיות גם ה־DPO?
אין איסור גורף, אבל השילוב מחייב בחינה פרטנית, הנמקה ותיעוד, ועמידה בדרישות הידע המשפטי.
מה קורה אם מינינו מישהו בניגוד עניינים?
הרשות עשויה לראות בכך הפרה של ההוראות על מעמד הממונה, שמאפשרת הטלת עיצום כספי. כדאי לבדוק את המינוי ולתקן אותו בהקדם.
עורכי דין שמכהנים כממונים חיצוניים או מייעצים בשאלות מינוי, מוזמנים לקרוא על קידום אתרים לעורכי דין בתחום הגנת הפרטיות, ועל השירות המלא שלנו לקידום אתרים לעורכי דין בדיני פרטיות.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבחינת המקרה שלכם יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.