בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסתי מבורך בחברה ובמערכת המשפט הישראלית
מעבר מגישה פטרנליסטית לגישה ששמה את האדם, כבודו ועצמאותו במרכז.
אחד הביטויים הבולטים לשינוי זה הוא מודל קבלת החלטות נתמכת,
המהווה חלופה מתקדמת ומעצימה למינוי אפוטרופוס.

אז מהי בדיוק קבלת החלטות נתמכת, למי היא מיועדת ואיך היא פועלת? עשינו לכם סדר.

למי מיועדת קבלת החלטות נתמכת?

הליך זה אינו מתאים לכל אחד, והוא מיועד ספציפית עבור:

• בגירים תושבי ישראל: אזרחים שמלאו להם 18 שנים ומתגוררים בישראל באופן קבוע.

• בעלי יכולת בחירה: אנשים שיש להם את היכולת והמסוגלות לקבל החלטות הנוגעות לחייהם בעצמם, אך הם זקוקים לתמיכה, תיווך והנגשת מידע כדי לעשות זאת בצורה המיטבית.

• הסכמה חופשית: התנאי הבסיסי להפעלת הכלי הוא שהאדם מסכים מרצונו החופשי למינוי של התומך.

מהו תפקידו של התומך?

חשוב להדגיש: האחריות על קבלת ההחלטה נשארת תמיד בידיו של מקבל ההחלטות.
התומך אינו מחליט במקומו (בשונה מאפוטרופוס), אלא משמש כ"זרוע מסייעת".
תפקידיו העיקריים כוללים:

• איסוף והנגשת מידע: סיוע באיתור המידע הרלוונטי להחלטה והסברתו בשפה פשוטה וברורה.

• מיפוי חלופות: הצגת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כדי לאפשר בחירה מושכלת.

• סיוע בביצוע: עזרה במימוש ההחלטה בפועל אל מול הגופים השונים (בנקים, רשויות, מוסדות רפואיים).

• מיצוי זכויות: ליווי האדם במימוש הזכויות המגיעות לו על פי חוק.

מי יכול לשמש כתומך?

החוק מאפשר גמישות בבחירת האדם שילווה את מקבל ההחלטות, ומציע שלושה סוגים של תומכים:

1. תומך שהוא קרוב משפחה: אדם קרוב ומוכר הנהנה מאמונו המלא של מקבל ההחלטות.

2. תומך מתנדב: אדם שעבר הכשרה מתאימה ופועל בהתנדבות (יכול לשמש תומך לעד 5 אנשים לכל היותר).

3. תומך מקצועי: איש מקצוע הפועל בשכר (יכול לשמש תומך לעד 20 אנשים במקביל).

הגנה על רכוש: "אמצעי שמירה"

כדי להבטיח את ביטחונו הכלכלי של מקבל ההחלטות ולמנוע ניצול,
החוק (בסעיף 68) מאפשר לבית המשפט לקבוע "אמצעי שמירה" על רכושו של האדם.
אמצעים אלו יכולים לכלול:

• רישום הערת אזהרה בטאבו על נכסי מקרקעין.

• הטלת הגבלות מסוימות על חשבון הבנק.

• הקמת חשבון נאמנות.

• הנפקת כרטיסי חיוב (אשראי/דיירקט) מוגבלים בסכום.

פעולות משפטיות בין התומך למקבל ההחלטות

כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים, החוק מחמיר בכל הנוגע לממשק הכלכלי שבין התומך למקבל ההחלטות.
ככלל, כל פעולה משפטית ביניהם (כמו פתיחת חשבון בנק משותף או תשלום שכר לתומך המקצועי)
מחייבת אישור מראש של בית המשפט.
עם זאת, קיימים חריגים המאפשרים התנהלות שוטפת בין בני זוג או קרובי משפחה (למשל, מתן מתנות שגרתיות או הלוואות בתוך המשפחה הגרעינית).

פיקוח ובקרה לקבלת החלטות נתמכת

אחד ההבדלים המשמעותיים בין אפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת הוא מודל הפיקוח.
מתוך רצון לכבד את פרטיותו ועצמאותו של האדם, אין פיקוח יזום ושוטף של מפקחי האפוטרופוס הכללי על תומכי ההחלטות (כגון הגשת דוחות שנתיים).
האפוטרופוס הכללי יתערב ויפעיל את סמכותו רק בתגובה לתלונות שיתקבלו הנוגעות לתפקודו של התומך.

קבלת החלטות נתמכת היא בשורה של ממש

היא מאפשרת לאנשים להמשיך לנווט את ספינת חייהם,
תוך קבלת הרוח הגבית והתמיכה הנדרשת להם כדי לעשות זאת בביטחה.

מהות ומקור חוקי

מינוי תומך לאדם שיש לו יכולת לקבל החלטות, לצורך סיוע באיסוף מידע, הנגשתו והבנתו — בעוד האחריות על ההחלטה נותרת אצל האדם עצמו (מקבל ההחלטות), והוא גם החתום עליה.

• מקור חוקי: סעיפים 33א ו-67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ותקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ״ד-2024.

למי ניתן למנות תומך? (מקבל ההחלטות)

• יכול לקבל החלטות בקשר לענייניו בעצמו, עם קבלת תמיכה.
• יכול לבטא את רצונו  גם אם נדרשות התאמות או הנגשת מידע.
• מסכים שימונה לו תומך.
• אדם בגיר המתגורר באופן קבוע בישראל.

מי יכול להתמנות כתומך?

• אדם בגיר, שאין ניגוד עניינים מובהק בינו לבין מקבל ההחלטות.
• מקבל ההחלטות מעוניין במינויו והתומך מסכים לשמש לתקופה ממושכת.

סוגי תומכים (תקנות 2–3)

• תומך לקרוב   בן משפחה.
• תומך מתנדב   מוגבל עד 5 מינויים.
• תומך מקצועי   רשום במרשם התומכים המקצועיים (תקנה 8),
  מוגבל עד 20 מינויים בהתאם להכשרה.

תפקיד התומך בקבלת החלטות

לסייע למקבל ההחלטות לקבל את ההחלטות הטובות לו, בהתאם לרצונו ותפיסת עולמו. בכלל זה:

• סיוע בקבלת מידע מכל גוף, והבנת המידע הנדרש.
• השלמה ואיסוף מידע רלוונטי ובירור זכויות.
• הסבר המידע בשפה פשוטה, התאמתו והנגשתו.
• מיפוי יתרונות וחסרונות של כל החלטה, ובחירת האפשרות העדיפה.
• ליווי מקבל ההחלטות בביצוע פעולות המממשות את החלטתו ובמיצוי זכויותיו.

שימו לב:
האחריות המלאה על טיב ההחלטה נשארת אצל מקבל ההחלטות, והוא החותם עליה.

תהליך מינוי התמיכה

• קיום פגישת מידע (ע״י האפוטרופוס הכללי / מטעמו), ואישור על קיומה.
• הגשת בקשה למינוי תומך לבית המשפט, בצירוף אישור פגישת המידע.
• דיון בבקשה ומתן צו מינוי (קבוע או לתקופה ממושכת).
• פגישת הנחיה לאחר המינוי לתומך ולמקבל ההחלטות.

אמצעי שמירה

• מקור חוקי: סעיף 68 לחוק, ותקנות קבלת החלטות נתמכת התשפ״ד-2024.

מנגנון מסייע על המתח שבין מקסום עצמאות האדם לבין הצורך להגן על רכושו. דוגמאות:

• רישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).
• הטלת הגבלות כלכליות על חשבון הבנק (כרטיסי חיוב מוגבלים, חשבון נאמנות).

שילובים אפשריים (רצף החלופות)

החוק מאפשר לשלב בין הכלים לפי מידת הצורך, מהפחות מגביל אל היותר מגביל:

• קבלת החלטות נתמכת בלבד.
• קבלת החלטות נתמכת + אמצעי שמירה.
• קבלת החלטות נתמכת + אפוטרופסות חלקית — תומך בתחום אחד ואפוטרופוס בתחום אחר (למשל, תומך בעניינים אישיים לצד אפוטרופוס לרכוש).

דגשים מהתקנות

• תקנה 7: חיוב הכשרה מעשית לאחר מינוי ראשון.
• תקנה 10: פירוט תפקידי התומך.
• תקנה 14: אחריות התומך.
• תקנה 15א: פעולות משפטיות בין מקבל ההחלטות לתומך/קרוביו המחייבות אישור מראש של בית המשפט — התקשרות בהסכם ביניהם; פתיחת חשבון בנק משותף; עריכת ייפוי כוח מתמשך שבו מקבל ההחלטות ממנה את התומך; שכר לתומך; כל פעולה בניגוד עניינים.
• תקנה 15ב: סייגים לחובת אישור בית המשפט
  למשל פעולות בין מקבל החלטות לתומך קרוב שהם בני זוג, ומתנות הנהוגות בנסיבות העניין (למעט פעולות הטעונות אישור לפי ס׳ 47 לחוק).

פיקוח

• סמכויות הפיקוח נגזרות מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומופעלות ע״י מפקחים מטעם האפוטרופוס הכללי.
• בשונה מאפוטרופסות   אין פיקוח יזום, אלא רק בתגובה לתלונה על תפקוד התומך שהוגשה לממונה על תלונות הציבור. במידת הצורך ניתן לתאם ביקור אצל מקבל ההחלטות.

חלופות לאפוטרופסות: טבלת השוואה

 לייעוץ משפטי בנושא קבלת החלטות נתמכת – צרו קשר