תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: המהפכה החברתית ששמה את האדם במרכז

במשך עשרות שנים, התפיסה המשפטית והחברתית בישראל בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות או לאזרחים ותיקים שחלה ירידה בתפקודם הקוגניטיבי, נשענה על גישה מגוננת. הפתרון הכמעט בלעדי היה מינוי אפוטרופוס
אדם אחר שיקבל החלטות במקומם.

 כניסת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר שינה לחלוטין את כללי המשחק.
לא מדובר רק בשינוי משפטי יבש, אלא בבשורה של ממש המייצגת תפיסה חברתית חדשה ומהפכנית.

מתפיסה פטרנליסטית לאוטונומיה אישית

השינוי העמוק ביותר שמביא עמו התיקון הוא המעבר מתפיסה "פטרנליסטית" (הורית/מגוננת) לתפיסה של אוטונומיה אישית.
> בעבר, שאלת היסוד שהנחתה את בתי המשפט והאפוטרופוסים הייתה: "מהי טובתו של האדם?"
(כאשר צד שלישי הוא זה שמגדיר מהי אותה "טובה").
> התיקון לחוק הפך את המשוואה וקבע כי שאלת היסוד צריכה להיות: "מהו רצונו של האדם?"
המעבר הזה מחזיר את השליטה לידיים של האדם עצמו, מתוך הבנה שזכותו הבסיסית של כל אזרח היא לנהל את חייו על פי תפיסת עולמו, אמונותיו ורצונותיו, גם אם הוא זקוק לסיוע לשם כך.

האדם במרכז, לא המוגבלות שלו

התפיסה החדשה מסרבת לראות את האדם דרך הפריזמה של המוגבלות שלו.
במקום זאת, היא שמה את האדם במרכז, על כל יכולותיו, העדפותיו וזכויותיו.
החוק החדש מעגן עקרונות ברזל המחייבים כל גורם מטפל:

• עידוד לחיים עצמאיים: מתן כלים שיאפשרו לאדם לנהל חיים עצמאיים ככל הניתן בקהילה.

• שמיעת האדם: חובה חוקית להקשיב לקולו של האדם, להבין את רצונותיו ולכבד אותם.

• שיתוף פעולה מלא: איסור על הנחתת החלטות "מלמעלה".
  יש לשתף את האדם בכל החלטה הנוגעת לחייו, לגופו ולרכושו.

ארגז הכלים החדש: חלופות לאפוטרופסות:

כדי להפוך את התפיסה החברתית החדשה למציאות בשטח, יצר תיקון 18 שורה של כלים משפטיים חדשים המהווים חלופות מתקדמות ומידתיות למינוי אפוטרופוס.
> כלים אלו מאפשרים "לתפור חליפה אישית" לכל אדם,
בהתאם למידת הסיוע לה הוא זקוק, מבלי לשלול את חירותו:

1. קבלת החלטות נתמכת: מנגנון המיועד לאנשים שמסוגלים לקבל החלטות בעצמם,
   אך זקוקים לליווי והנגשת מידע. ה"תומך" עוזר לאדם לאסוף מידע ולהבין את ההשלכות של כל בחירה, אך האחריות וההחלטה הסופית נשארות תמיד בידי האדם עצמו.

2. ייפוי כוח מתמשך: כלי מהפכני לתכנון עתידי.
    מאפשר לכל אדם בגיר וכשיר לקבוע היום, מי ינהל את ענייניו (הרפואיים, האישיים והרכושיים) וכיצד, אם חלילה יגיע בעתיד למצב בו לא יוכל לקבל החלטות בעצמו.

3. הנחיות מקדימות לאפוטרופוס: מסמך המאפשר לאדם לקבוע מראש הנחיות ספציפיות וברורות לאדם שימונה לו כאפוטרופוס בעתיד (אם יידרש לכך), זאת כדי להבטיח שגם אם ימונה לו אפוטרופוס, הוא יפעל בדיוק על פי רצונותיו שהוגדרו מראש.

4. מסמך הבעת רצון: כלי המאפשר להורים לקטינים, או לאפוטרופוסים המטפלים בקרוב משפחה עם מוגבלות, לקבוע מראש מי יחליף אותם בתפקידם וידאג ליקיריהם במקרה שילכו לעולמם או יאבדו את כשירותם.

  תיקון 18 הוא הרבה יותר משינוי חקיקה;

הוא הצהרה חברתית ערכית.
 הוא מזכיר לנו שלכל אדם, בכל מצב תפקודי, יש זכות בסיסית לכבוד, לאוטונומיה ולשליטה על סיפור חייו.

תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

תפיסה חברתית חדשה

התיקון מבטא מעבר מתפיסה פטרנליסטית (״טובתו של האדם״ כפי שנקבעת בעבורו) לתפיסה אוטונומית המכבדת את רצון האדם.

• דגש על כיבוד רצון האדם ולא רק על ״טובתו״ בעיני אחרים.
• האדם במרכז — דגש על הזכויות והיכולות של האדם ולא על מוגבלותו.
• שמיעת האדם ושיתופו בהחלטות, ועידוד חיים עצמאיים.
• מינוי מידתי ״תפירת חליפה לאדם״: היקף וסוג המינוי מותאמים לצורך הספציפי.

הכלים המשפטיים החדשים שנוצרו בתיקון (״יש מאין״)

• קבלת החלטות נתמכת  מינוי תומך לאדם המסוגל לקבל החלטות בעצמו, בעזרת סיוע והנגשה.
• ייפוי כוח מתמשך כלי לתכנון עתידי: מי ידאג לענייני האדם וכיצד, אם יאבד את כשירותו.
• מסמך הבעת רצון והנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס.

שלושת אלו יוצרים חלופות לאפוטרופסות  מנגנונים פחות מגבילים מהמינוי המסורתי של אפוטרופוס

  ליצירת קשר לקבלת ייעוץ משפטי צרו קשר